שגם ולשם . לוח שלישי (אל לוח ראשון) (אל לוח שני )
.
.
שֶׁגֶם בָּא אֶל פִּי לֶגֶשׁ
שֶׁגֶם בָּא כְּמוֹ גֶּשֶׁם
זָרְזִיפוֹ אֶל פִּי לֶגֶש
כְּאֵל סִידְקִי- אֲדָמָה מְחַכָּה
.
מוֹלֵל לוֹמֵם לוֹמֵש וְלוֹגֵש
רוֹעֵשׁ רוֹגֵשׁ וְגוֹעֵשׁ
מְלִילוֹת מִילמִלִּים מִילְמוּלִים
מוֹלֵל מִילוּלְיין עַל-גֶּמֶש.
.
כְּמוֹ הַר עגֶּש
הֵיא הִשְׁתַּעְגָה,
מוֹלֵל בִּלְשׁוֹנוֹ
וְהִיא שָׁרָה עֶרְגָּתָהּ
נִרְעֶגֶת בְּשָׁאוֹן.
.
הָפַך עַב
וְהִתְעַבָּה עַד שֶׁהִתְגַּשֵּׁם ,
תְנִי לַלָּבָה שֶלָך לִזְרֹם
תִּהְיִי רְטֻבָּה מֵרֹב אַהֲבָה
תְני לְמִי הָאַהֲבָה
לַהֲפֹך לְעָנָן גָּדוֹל מְעֻבֶּה
לַבִּי אוֹתִי אֶהְיֶה עֲמוּד אֵשׁ וְעָנָן לְהָבָה.
.
מֵי הָאַהֲבָה רָחֲצוּ אוֹתָה
הִיא נִסְחֲפָה בַשֶּטֶף
הוּא הָפַךְ כְּמוֹ מַיִם וְהִיא כְּאוֹר
הוּא הָיָה כְּיַיִן הִיא שְׂפָתֵי שִכּוֹר,
הָפַך עַב וְהִתְגַשֵּׁם
.
.
וּמֵי הָאַהֲבָה הִמְשִׁיכוּ לְהֵסְתָּעֵר
כָּל הַלַּיְלָה כְּמוֹ גַּלִּים עַל שׁוֹבֵר.
לֶגֶש הִגְשִׁימָה אֶת שֶׁגֶם
שָׁאֲבָה אֶת גַּשְׁמוֹ הַמָּתוֹק
שָׁאֲבָה בְּאַהֲבָה
וְשֶׁגֶם יָשַן מֻגְשָׁם.
.
הִיא הִשְׁתַּגְּמָה
וְהוּא הִתְגַשֶׁם .
לְמַעַן הַשֵׁם יֵשׁ מַשֶּהוּ גַּשְׁמִי בַּשָׁמַיִם
יֵש גֶּשֶׁם בּשָׁם-מַיִם
וְהָיוּ הַמַּיִם פְּנִים וְחוּץ לְאֶחָד .
.
להארות ואיורים (אל לוח ראשון) (אל לוח שני )
הצלמית של ונוס מוילנדורף כ 21000 שנים לפני הספירה
שימו לב לשערה המקורזל, למטה צילום חזיתי , גודל הצלמית 11.1 ס"מ
http://www.sron.nl/~jheise/akkadian/
טוב שהתגשמת, כבר כמעט השתגממנו פה.
כרגע גיליתי שאני אוהבת מאוד הרי עגש.
🙂
טוב שבאת כי כן גמני דאגתי מבצרת חונית,
ואוהב הרי עגש במיוחד בשניה לפני הפסגה,
"הרגע המאושר ביותר בחיים הוא השנייה שלפני אכילת הדבש.
זו שנייה שאין שנייה לה."
(פו הדוב)
עוגה עוגה עוגה במעגש נחוגה!
מאוד יפים דבריו של פו, גם הזכיר לי את השיר של חנוך לוין שיודית רביץ הלחינה: "שוב לא יהיה לי רגע/ כמו הרגע שלפני…"
איזה לאש, אהבתי שבתרנגול הלמד מחליפה את הריש גם אני הייתי גולו הולי, ניגנתי טלומבון בתזמורת של
כלכותה.
פיטל היקל, אתה לא יודע כמה התחשק לי ללמוז לך מלאש שבתלנגול יש קטע כזה, כשהלאית לי ללאשונה את שגם ולגש, אבל התאפקתי, לוצה קצת אולז סיני, flied lice?
או שאתה לוצה אוכל לציפולים
http://www.youtube.com/watch?v=iWE49OOoBdg
זה מזכיר לי את הסיפור על רענן
שקולא לעצמו לענן
וחשב שהוא גרגר חיטה
ושכל התלנגולים רוצים לאכול אותו.
לאחל שלוש שנים של אישפוז פסיכאטלי
הוא מגיע לועדת השחלולים.
ושם שואל אותו הפסיכאטל
נו לענן לאחר הטיפול שעברת
השתכנעת שאתה לא גרגר חיטה?
עונה לו לענן
דוקטול אני השתכנעתי
הבעיה היא שהציפולים עוד לא השתכנעו…
מצוין!
וזה מזכיר לי את הבדיחה הכי טובה שאני מכירה.
שאיש אחד הולך לפסיכיאטר ואומר לו: דוקטור, עזור לי, אחי חושב שהוא תרנגולת. אז הפסיכיאטר מציע: שקלתם אשפוז? והאיש משיב: חשבנו על זה, אבל זה בלתי אפשרי, אנחנו זקוקים לביצים.
זה גדול ! ואגב מצויין כתגובה בעוד כמה מקומות 🙂
כנראה יש עוד מדדים וסרגלים לא רק זמן . יש מקרים שישר יודעים.
–
לחלומות ובדיחות יש הרבה מן המשותף – תשמעי , לא פחות טוב:-)
שיכור מסתובב ברחוב לא מוצא ת'בית שואל אותו שוטר מה אתה מסתובב פה? שיכור: אני גר כאן
שוטר: תראה לי איפה ?
שיכור: נו שם מצביע על איזה כניסה ביד רועדת..
שוטר: עדיין לא משוכנע תראה בדיוק שיכור: מתחיל לצעוד לכניסה , עולה קומה בהסתר לוחץ על ידית הדלת לא נפתחת מנסה בעוד קומה הדלת נפתחת אומר לשוטר אתה רואה כאן אני גר ! שוטר: עדיין לא משוכנע נו תן לראות שיכור: נכנס שוטר אחריו שיכור פותח דלת רואים ילד וילדה ישנים אומר לשוטר ומצביע אתה רואה זה הבן שלי וזאת הבת שלי !
שוטר : כמעט משוכנע אבל יש לו עוד ספק , מראה עוד דלת, מה שם ?
שיכור : פותח רואים גבר ואשה במטה , מצביע על האשה רואה זאת אשתי ומצביע על הגבר וזה …. אני .
צודק אבנר, גם זו הבדיחה הכי טובה שאני מכירה! 🙂
סופסוף עכשיו צודקים
ביחד 🙂
הָפַך עַב
וְהִתְעַבָּה עַד שֶׁהִתְגַּשֵּׁם ,
תְנִי לַלָּבָה שֶלָך לִזְרֹם
תִּהְיִי רְטֻבָּה מֵרֹב אַהֲבָה
.
תְני לְמִי הָאַהֲבָה
לַהֲפֹך לְעָנָן גָּדוֹל מְעֻבֶּה
לַבִּי אוֹתִי אֶהְיֶה עֲמוּד אֵשׁ וְעָנָן לְהָבָה.
א ר י ח
ע ל
א ר י ח
תמיר וגא
ה צ ר י ח
נמחא נא כף
נ ר י ע
על שמואל שתל ז"ל
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3579557,00.html
מה שייך?
גם אני לא הבנתי את המגיב החביב והאלמוני, לאחר שמחקתי לו 3 הערות שנראו לא ראויות החלטתי ברביעית שאולי יש שם משהו .. ושמחתי לקרוא את רוני סומק על משורר שלא הכרתי והשארתי.
–
תודה שביקרת .
זו פשוט תמונת ראי,אבנר
בחצות הלילה בצאת הכוכבים
שגם ולגש מתחתנים 🙂
מאד אהבתי את הלשון של השיר המקסים
ואיך היא חודרת לכל מיני נבכי נבכים
שבת שלום אבנר
בחצות הלילה בצאת הכוכבים
שגם ולגש מתחתנים 🙂
מאד אהבתי את התגובה והייתי צריך אותה תודה
ושבת שלום אבנר
אבנר
גמני התגעשתי פה
לראשונה אצלך
ואהבתי
הרבה תודה אורחת חדשה בפנה שלי 🙂
מאד בריא להשתעג ולהתגעש 🙂
מילוליין, מילוליין,השתגממתי כאן לגרמֵי. אני צריכה לגושש לגש בשביל להיגרע.
יווווופי. יופפפפפפפפפפי.
שַגָּת שַלְגוֹם.
כן כן שמחתי שבאת אבקשך לערוך השלמות ולגלוש ללוח אחד ,
סולמות וחבלים ,
תהיתי עם היית מנועה מלגשת, ושמח שגלגשת. 🙂 תגששי לגשים
ותשובי עם כל ההטיות והליגושים שאת יכולה להביא:-)
אבנריקו יקיריקו, נלאה לי שפיספסתי את לוח 2 באכדית, אבל אולי אללי אני לועה. אולי זה היה שֶגם 1. אגשלים השלמות לגש ואעמוד בפינה על לגש אחת.
תמיד שמחה לחזור לגלשלֵש אצלך. אצלך תמיד שמייייייח.
להגיא
סליחה ?
להגיא ? או להגה או הג"א
שמי אומר הכל 🙂
רק הגהתי את שנאמר:
תהיתי עם היית מנועה מלגשת, ושמח שגלגשת. 🙂 תגששי לגשים
ותשובי עם כל ההטיות והליגושים שאת יכולה להביא:-)
הגהתי להגיא
עבר
הווה
עתיד
ציווי
מדבר (אני)
הִלְגשְׁתִּי
מַלְגיש / מַלְגישָׁה
אַלְגישׁ
–
נוכח (אתה)
הִלְגשְׁתָּ
מַלְגישׁ
תַּלְגישׁ
הַלְגשׁ
נוכחת (את)
הִלְגשְׁתְּ
מַלְגישָׁה
תַּלְגישִׁי
הַלְגישִׁי
נסתר (הוא)
הִלְגישׁ
מַלְגישׁ
יַלְגישׁ
–
נסתרת (היא)
הִלְגישָׁה
מַלְגישָׁה
תַּלְגיש
–
מדברים (אנו)
הִלְגשְנוּ
מַלְגישִׁים
נַלְגישׁ
–
נוכחים (אתם)
הִלְגשְׁתֶּם
מַלְגישִׁים
תַּלְגישׁוּ
הַלְגישׁוּ
נוכחות (אתן)
הִלְגשְׁתֶּן
מַלְגישׁוֹת
תַּלְגשְׁנָה
הַלְגשְׁנָה
נסתרים (הם)
הִלְגישוּ
מַלְגישִׁים
יַלְגישׁוּ
–
נסתרות (הן)
הִלְגישוּ
מַלְגישׁוֹת
תַּלְגשְׁנָה
–
לוגשים לוגשות
ללגוש ליגושים
–
לשגם שיגומים .
למשגימי (דוט) קום
לאבנר
בי נשבעתי
הלוחות האלה הם אוצרות
אני שומר אותם אצלי ב "מועדפים"
הם המרפא לימי דכאון וסגריר
ואו גיורא , אין מילים , אם אתה אומר, חיזקת מאד ושלא תזדקק להם … תודה
ניזכרתי שלאחד מחלקי הלוח הזה יש גרסה טוסקנית. הנה היא:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13257&blogID=236
שמות רבים משמות האלים כמו "אל", "בעל", "אדון", "ים", "מות", "שחר", "שלם", "רשף", "כושר", ""טלי" ו"ארצי" " שמחת " קשורים, ללא ספק, למילים העבריות המקבילות להם.
לאלים יש גם עוזרים ושליחים שעוזרים להם בפעילות שלהם. לחלק מהעוזרים יש שמות כפולים. העוזרים הידועים ביותר הם עוזרו של בעל גפן-ואוגר, עוזרה של אשרה קודש-ואמרר ועוזריו של ים: מפלצות המים האדירים: התנין, לויתן פתן בריח, ופתן עקלתון בעל שבעת הראשים.
האלים מתוארים בהרבה היבטים כבני אדם. גם פיזיולוגית ובמיוחד פסיכולוגית. יש להם צרכים גופניים ורגשות כבני אדם. הם רק חזקים יותר, מהירים יותר, ובעלי יכולות על טבעיות שונות. ולכן יש להכנע להם, להיעזר ביכולותיהם, ולעבוד אותם בפולחנים שונים, לרוב זביחה של בשר בקר וצאן, וניסוך יין, כדי שהם ירעיפו מרוב טובם על בני האדם.
–
ניסוך היין היה פעולה חשובה בעבודת
עוזרהם של לגש ושגם וקרוביהם השפעה זאת נדדה גם לדת האוריתית וליהדות ,
הרמת כוסיות בפסח היא שריד קדום לעבודה זרה.
אבנל – אתה כבל מכיל
הרחבה על הצלמית:
הצלמית לא נועדה כנראה להיות פורטרט ריאליסטי אלא אידאליזציה של הגוף הנשי. הפות, השדיים והבטן התפוחה מודגשים מאד, דבר המרמז על קשר חזק לפוריות. זרועותיה הזעירות מקופלות מעל שדייה, ואין לה תווי פנים ברורים. ראשה מכוסה במה שנראה כצמות מלופפות, או סוג של כיסוי ראש…
רגלי הצלמית לא עוצבו כך שהיא תוכל לעמוד בעצמה. עקב כך משערים כי הצלמית נועדה להיות מוחזקת בידיים ולא רק להביט בה בלבד. ארכאולוגים אחדים טוענים שהיא שמשה כקמע למזל. אחרים העלו את ההשערה כי הצלמית נועדה להחדרה לפות, כסוג של כישוף שנועד להגביר את הפוריות.
קיימות צלמיות וונוס נוספות. זו מברכת רם היא הקדומה ביותר שנמצאה ומתוארכת ל 233,000 עד 800,000 לפנה"ס.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%A8%D7%9D
רון היקר כמה טוב שהגעת לכאן , צריך כאן אנשים
מנש כמוך .. תודה על התוספת בהחלט מרתק , ואגב מצאתי משרוקית מתקופת האבן גם על עיקרון של אבן ש"עזרו לה " תוארכה לכ 30,000 לפני הספירה
ואתמול קיבלתי תואר חדש מריקי משרוקאי. פעם הבאה שאתה בא שווה לצאת לשם להתחיל לחפש אבנים טובות 🙂
אגב פסל הנסיל גודאה 2150 לפנה"ס משומר
(בלובר) הוגש כמנחה לאל
כדי להציל את לגש מאסונות .
http://archhistory.blogspot.com/2007/11/mesopotamian-architecture.html
אוה, איווי תאווה התאווה
אווה אהבה
אבה תאב אהבה הווה
התאבה תאב- תיאב סקל -קלס אהב -אבה
התעבה.